ושבו בנים לגבולם- קיבוץ גלוית, משבר וצמיחה

במסלול זה אתם מוזמנים לצעוד בעקבות סיפורם של העולים שהגיעו ללוד מארבע קצוות תבל, בנו אותה בעשר אצבעותיהם, התמודדו עם משברים לא פשוטים וביחד הצליחו להצמיח בלוד מגוון של יוזמות חברתיות וקהילתיות מיוחדות במינם.
במסלול זה נתוודע לסיפורה של הנרייטה סאלד ואנשי עליית הנוער, נכיר את העולים למוצאיהם ונפגוש קהילות חדשות בנות זמננו, המאמינות כי ציונות עושים גם במאה העשרים ואחת. סיור מהנה

1. חאן חילו

לשמיעה לחץ כאן

חאן חילו, אחד מהמפוארים והגדולים מהחאנים (אכסניות) שנותרו בארץ ישראל.  החאן שוכן במרכזה של העיר לוד העתיקה, והוא היה פעיל מימי הממלוכים ועד לשלהי תקופת המנדט הבריטי. המבנה של חאן חילו הינו רבוע. באגף הדרומי שתי קומות, בקומה התחתונה קבוע שער רחב מעוטר בשתי קשתות שבמרכזן אבן ראשה מעוטרת, בקשת העליונה מותקן עדיין ה-וו שהחזיק את מנורת השמן שהפיצה אור בכניסה. חאן "חילו" זכה לשם זה מאחר ובימי המנדט הבריטי חכרה משפחת חאלתה את המבנה, השכירה את חדריו והעניקה שירותים בתשלום לבאי המקום. ובנוסף לאחזקת החאן-עסקו בני המשפחה במכירת תורמוס (צמח מאכל) מתוק (=חילו בערבית). כיום משמש המקום למרכז פעילות ארכיאולוגית ותיירותית ענפה.

2. בית כנסת אביר יעקב

לשמיעה לחץ כאן

בית הכנסת אביר יעקב היה בית הכנסת הראשון שהוקם בלוד עם אכלוסה בידי עולים יהודים מארבע קצוות תבל לאחר שחרורה במלחמת העצמאות. בית הכנסת נוסד על ידי עולים מצפון אפריקה שקראו למקום על שם רבי יעקב אבוחצירא. במשך תקופה התפלל במקום נכדו, רבי ישראל אבוחצירא, "הבבא סאלי". בשנים האחרונות שופץ בית הכנסת והוא זוכה לעדנה מחודשת ומתפללים חדשים הבאים בשעריו.

3. כפר הסטודנטים

לשמיעה לחץ כאן

בשנים האחרונות הפכה לוד למרחב עירוני בו פועלות יוזמות חברתיות שונות, ומקוריות. בין היוזמות ניתן להזכיר את פעילות הגרעין התורני בעיר, עמותות שונות וכן את כפרי הסטודנטים. במקום זה הקימה עמותת "איילים" כפר סטודנטים ייחודי הבנוי ממכולות המאפשרות דיור נח לסטודנטים ולזוגות צעירים, אשר הצטרפו לעשייה החברתית הגדולה ולרוח היצירה בעיר, הצעירים משתלבים בפעילות קהילתית ורבים מהם נשארים לגור בלוד גם לאחר סיום לימודיהם.

4. בית הכנסת תפארת אהרן

לשמיעה לחץ כאן

מבין הקהילות השונות שעלו ללוד במשך השנים בולטת קהילת יהודי גיאורגיה, שאנשיה עלו לארץ במהלך שנות השבעים ורבים מהם התיישבו בלוד. את הקהילה הנהיג חכם רפאל אלאשוילי  ששימש כמנהיגם של כל יוצאי גאורגיה בארץ, בהשראתו הוקם בעיר בית הכנסת תפארת אהרן, הגדול והמפואר אשר מהווה מרכז ארצי לקהילה הגאורגית.

5. מוזיאון עדות ישראל

לשמיעה לחץ כאן

המוזיאון למורשת עדות ישראל שוכן בלב העיר לוד מאז שנת 1983 ומהווה חלק מרכזי של מכון הברמן לחקר המורשת היהודי. במוזיאון מוצגים מאות פריטים יקרים ונדירים מן האוסף של עדות ישראל בעולם, בייחוד מיהדות צפון אפריקה. בין הפריטים במוזאון נמצאים מאות בגדים מסורתיים, תשמישי קדושה, תכשיטים, כלי בית, עבודות אומנות, פרטי יודאיקה, דגמי בתי כנסת ועוד.

6. פארק קהילות ישראל

לשמיעה לחץ כאן

פארק קהילות ישראל שהוקם בשנת 2018, הינו אחד מהפארקים הגדולים והמרשימים בעיר לוד, בשדרה אשר בתוכו, ישנם עשרה בתי כנסת שנבנו לאורך השנים ואשר מייצגים את פסיפס העדות והקהילות היהודיות שהתיישבו בעיר. לצדו של אחד מבתי הכנסת מוצג בקצרה סיפורו וסיפור הקהילה אליה הוא משתייך וכן קטע מפיוט או ציטוט של אחד מראשי הקהילה המלמד על הקשר ההדוק והכיסופים של עדות ישראל בגולה – לארץ ישראל.

7. עץ השקמה של הנרייטה סאלד

אתרים בלוד
לשמיעה לחץ כאן

הנרייטה סאלד  (1860-1945) הייתה ממקימי מפעלי הרווחה, הבריאות והחינוך בארץ ישראל של השלטון התורכי והמנדטורי  וככזו הייתה מושא להערצה בקרב יושבי הארץ. בין שאר תפקידיה נודעה כ"אם עליית הנוער" שהעלתה מגרמניה לארץ ישראל בני נוער יהודים רבים ככל האפשר. במשך מלחמת העולם השנייה ואחריה התרחבה פעילות הלשכה והיא עסקה בהעלאת בני נוער יהודים מאירופה ומארצות המזרח, בני הנוער התחנכו במסגרת חברות נוער שהוקמו בקבוצות, במושבים, בבתי ספר חקלאיים ובחוות לימוד. בעת נסיעותיה הרבות לבקר את חניכיה ברחבי הארץ נהגה הנרייטה סאלד לנוח מתחת לעץ השקמה הניצב בשדרות ירושלים שבלוד, לאחר פטירתה הוקם במקום אתר הנצחה קטן לזכרה.