לוד-צומת דרכים
במסלול זה אתם מוזמנים ללכת בעקבות ההיסטוריה התחבורתית המרתקת של לוד מימי הרומאים דרך הבריטים ועד לימינו.
לוד, מרכז תחבורה בסדר גודל ארצי ואף אזורי הכילה בתוכה במשך דורות, דרכים מתקני אירוח ותשתית תחבורתית ענפה. תשתית זו הגיעה לשיאה בתחנת הרכבת הגדולה שנבנתה בעיר בימי המנדט הבריטי והפכה אותה למרכז התחבורתי הגדול בארץ ישראל בתקופה זו. סיור מהנה
1. גשר גינדאס
לשמיעה לחץ כאן
גשר ג'ינדאס שוכן ביציאה הצפונית של לוד, בין כביש 40 למסילת הרכבת המובילה אל העיר מצפון. הגשר נקרא גם על-שמו של בונה הגשר הסולטן הממלוכי בייברס שהקים אותו בשנת 1273 על דרך הדואר הממלוכית הראשית ממצרים לסוריה.
הגשר בנוי על קמרונות גדולים ומחודדים המפצלים את הזרם של נחל אילון, אשר בחורף עלול להיות חזק במיוחד. משני עברי הקשתות של הגשר יש שתי דמויות של אריות הטורפות עכברים קטנים, סמל לממלוכים הגוברים על הצלבנים. בין החיות ישנה כתובת בערבית המהללת את בייברס ומתפללת לאללה. שמו הנוסף של הגשר הוא גשר ג'ינדאס על שם כפר ערבי בשם זה שהיה במקומו של היישוב הסמוך גינתון.
2. סביל סובייח
לשמיעה לחץ כאן
הסביל הוא ברזיה ציבורית, מעין שוקת הבנויה מעל באר מים. המילה "סביל" בערבית מזכירה את המילה "שביל" בעברית, ואכן הסביל נמצא על השביל- הדרך הראשית בין יפו לירושלים שעברה בלוד. הסביל נבנה על ידי חאג' יחיא, שחי בלוד בתקופה העות'מאנית. הוא ראה אנשים רבים עוברים בעיר, אך שם לב לכך שאין מספיק מים להולכים בדרך. לכן החליט להקים ברזיה על הדרך הראשית. לאחר שחפר את הבאר ובנה את הברזייה התברר שהמים במקום היו מלוחים. מרוב צער, נפטר חאג' יחיא והסביל ככל הנראה נותר ללא שימוש.
3. תחנת הרכבת העות'מאנית
לשמיעה לחץ כאן
בספטמבר 1892 נחנכה תחנת הרכבת העות'מאנית כחלק מקו הרכבת הראשון בארץ בין יפו לירושלים. תחנת אל -ליד שימשה מאוחר יותר גם כמקום בו נפגשו מסילות הרכבת שהגיעו מצפון עם מסילת הרכבת מאוחר יותר כאשר העבירו הבריטים את תחנת הרכבת דרומה יותר שימש הבניין לצרכים ציבוריים שונים ובהם תחנת מגן דוד אדום. כיום משמש המקום כמרכז לפעילות הצעירים בלוד.
4. עץ השקמה של הנרייטה סאלד
לשמיעה לחץ כאן
הנרייטה סאלד (1860-1945) הייתה ממקימי מפעלי הרווחה, הבריאות והחינוך בארץ ישראל של השלטון התורכי והמנדטורי וככזו הייתה מושא להערצה בקרב יושבי הארץ. בין שאר תפקידיה נודעה כ"אם עליית הנוער" שהעלתה מגרמניה לארץ ישראל בני נוער יהודים רבים ככל האפשר. במשך מלחמת העולם השנייה ואחריה התרחבה פעילות הלשכה והיא עסקה בהעלאת בני נוער יהודים מאירופה ומארצות המזרח, בני הנוער התחנכו במסגרת חברות נוער שהוקמו בקבוצות, במושבים, בבתי ספר חקלאיים ובחוות לימוד. בעת נסיעותיה הרבות לבקר את חניכיה ברחבי הארץ נהגה הנרייטה סאלד לנוח מתחת לעץ השקמה הניצב בשדרות ירושלים שבלוד, לאחר פטירתה הוקם במקום אתר הנצחה קטן לזכרה.
5. באר השלום
לשמיעה לחץ כאן
בכניסה הדרומית ללוד נמצאת באר השלום, או "ביר זביאק" (באר הגופרית). מדובר במבנה ממלוכי מהמאה השתים עשרה ככל הנראה, שהיווה מקור לשתיית בהמות על אם הדרך בין יפו לירושלים. במרכז המבנה הייתה באר ממנה שאבו מים לשקתות שבצידי המבנה. הבהמות שתו דרך הפתחים שמצדדיו. המבנה המעוטר כונה ביר זביאק על שם המים המרים יחסית שהיו בו, והוא היווה בסיס לאגדות עם יהודיות ומוסלמיות.
6. תחנת הרכבת הבריטית
לשמיעה לחץ כאן
תחנת הרכבת הבריטית שנוסדה זמן קצר לאחר מלחמת העולם הראשונה שימשה כמרכז הארצי של רשת הרכבות הבריטיות בארץ ובמידה רבה כמרכז תחבורתי לכלל המזרח התיכון. במרחב התחנה היו מסילות רבות, אזורי מסחר תחזוקה ושירותים ,וכיעד אסטרטגי היא שימשה להתקפות של כנופיות ערביות ומחתרות יהודיות כנגד הבריטים. הבריטים הקימו סמוך לרכבת שכונה שנועדה לאנשיה ונודעה בשם שכונת הרכבת. גם כיום משמשת התחנה כאחד המרכזים של רכבת ישראל וסמוך אליה הוקם בנין הנהלת הרכבת.