לוד, 3000 שנה ושלוש דתות
במסלול זה אתם מוזמנים לצעוד בעקבות שלושת אלפים שנות ההיסטוריה של העיר וללמוד כיצד שלוש הדתות המרכזיות מספרות סיפור כל כך גדול על עיר אחת.
במסגרת מסלול זה נתוודע למורשת היהודית העשירה של העיר, לקדוש הנוצרי המפורסם שצמח בה ולמבנים הממלוכים המפוארים שנבנו בה, והכל במרחק של מטרים ספורים זה מזה. סיור מהנה.
1. פסיפס לוד
לשמיעה לחץ כאן
ביוני 1996 במהלך עבודות שגרתיות להרחבת כביש התגלה בדרך מקרה אחד הפסיפסים הגדולים והיפים שנמצאו אי פעם בארץ. שטח הפסיפס נדיר ביופיו ובאיכותו, הוא מתוארך לסוף המאה השלישית ותחילת המאה הרביעית לספירה. גודלו 180 מ"ר וככל הנראה היווה חלק מווילה רומית של אחד מעשhרי לוד בתקופה הרומית המאוחרת. רצפת הפסיפס מציגה ספינות מפוארות וחיות ים בדיוק רב, ויתכן שהדבר מלמד כי בעל הווילה המפוארת היה יורד ים ולכן בחר בסצנות אלה כדי לפאר את טרקלין ביתו. בשנים האחרונות הוצג הפסיפס במוזיאונים המובילים בעולם ובימים אלו נעשות הכנות באתר בו התגלה הפסיפס, להקמת מוזיאון הפסיפס הלאומי שבמרכזו יוצב הפסיפס.
2. בית הבד-הקשתות
לשמיעה לחץ כאן
בתי הבד שוכנים בשולי המרכז העתיק של לוד. הם כוללים בדרך כלל מתקנים מסורתיים ליצירת שמן זית ומתקנים ליצור שמן שומשומין, טחינה, וסבון . בתי הבד פעלו בעיקר בתקופה העותומנית והבריטית, והיוו את המרכז התעשייתי של לוד שהתבססה על יצור מוצרים שונים הקשורים לשמן. רובם של בתי הבד היו בבעלות מוסלמית אולם חלקם בבעלות יהודים, של יזמים יהודים שניסו לפתח מפעלי תעשייה ראשונים בארץ ישראל. בתי בד אלו הפסיקו את פעילותם בשנת 1948, אך כמה מהם נשארו במלוא גדלם ותפארתם, כיום משמשים בתי הבד ובעיקר "בית הקשתות" כמוקדי תרבות ותיירות בלוד העתיקה המתחדשת.
3. פסל השלום
לשמיעה לחץ כאן
פסל השלום ניצב ב"פארק השלום" סמוך למתנ"ס רמת-אשכול (מתנ"ס שיקאגו). את הפסל יצר הצייר והפסל הישראלי יגאל תומרקין. הפסל נחנך בשלהי שנות השבעים לרגל חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים. הפסל עשוי מחלקי טנקים ונשק ש"כותתו לאתים", ומעוצב במתכונת של מקדש עתיק. הפסל הוצב במרכזו של מתחם השלום בו שוכנים זה ליד זה בית כנסת, מסגד וכנסייה ונועד לסמל את האחווה והידידות בין העמים והדתות השונים.
4. כנסיית סנט גורג
לשמיעה לחץ כאן
הכנסייה שוכנת במרכז העיר העתיקה בשכנות למסגד "אל-עומרי". היא ניצבת באתר שבו מצביעה המסורת הנוצרית על קברו של ג'ורג' הקדוש הנחשב לפטרון של הכנסייה היוונית-אורתודוכסית. לפי המסורת הנוצרית במאה הרביעית לספירה הוצא ג'ורג' להורג בפקודת הקיסר הרומאי דיוקליטנוס משום שסרב להתכחש בפומבי לדת הנוצרית. הוא הובא לקבורה בעיר הולדתו לוד. על הקבר נבנתה כנסיה ושם העיר לוד הוסב מ"דיוספוליס" (עיר האלוהים – כפי שכונתה אז על ידי הרומאים) לגיאורגיופוליס (על שמו של גורג' הקדוש).
הכנסייה נבנתה במקורה בתקופה הביזנטית, נחרבה בזמן השלטון המוסלמי, נבנתה מחדש בימי הצלבנים, נחרבה בשנית ונבנתה ככנסיה יוונית אורתודוכסית בשנת 1870. הכנסייה משמשת מוקד משיכה לעולי רגל נוצרים רבים. ביום 16 לנובמבר בכל שנה, התאריך בו לפי המסורת נקבר ג'ורג' בלוד, נערכים במקום טקסים ותהלוכות במסגרת "עיד אל ליד"- חג לוד. מול פתח הכנסייה נמצא בור מים ששימש לאיסוף מי הגשם שניקוו ברחוב. ומעל דלת הכנסייה מצוי תבליט המתאר את ג'ורג' הקדוש דוקר דרקון בחנית, כסמל להתמודדותו עם רוחות הכפירה הפגאנית.
5. מסגד אל עומרי
לשמיעה לחץ כאן
המסגד שוכן במרכז העיר העתיקה בשכנות לכנסיית "סנט ג'ורג'". מתחם המסגד נבנה במאה השלוש עשרה בפקודת הסולטאן הממלוכי בייברס, על חלק משטחה של הכנסיה הצלבנית "סנט ג'ורג'", אותה הרסו הממלוכים בעת כיבוש לוד. מסגד "אל-עומרי" נקרא גם בשם המסגד הגדול, ומשמש כמסגד המרכזי של תושבי לוד המוסלמים. במבני הספח של המסגד פועלים מסגד לנשים וגן ילדים.
6. חאן חילו
לשמיעה לחץ כאן
חאן חילו, אחד מהמפוארים והגדולים מהחאנים (אכסניות) שנותרו בארץ ישראל. החאן שוכן במרכזה של העיר לוד העתיקה, והוא היה פעיל מימי הממלוכים ועד לשלהי תקופת המנדט הבריטי. המבנה של חאן חילו הינו רבוע. באגף הדרומי שתי קומות, בקומה התחתונה קבוע שער רחב מעוטר בשתי קשתות שבמרכזן אבן ראשה מעוטרת, בקשת העליונה מותקן עדיין ה-וו שהחזיק את מנורת השמן שהפיצה אור בכניסה. חאן "חילו" זכה לשם זה מאחר ובימי המנדט הבריטי חכרה משפחת חאלתה את המבנה, השכירה את חדריו והעניקה שירותים בתשלום לבאי המקום. ובנוסף לאחזקת החאן-עסקו בני המשפחה במכירת תורמוס (צמח מאכל) מתוק (=חילו בערבית). כיום משמש המקום למרכז פעילות ארכיאולוגית ותיירותית ענפה.
7. המסבנה
לשמיעה לחץ כאן
סמוך לשוק לוד המתחדש נמצאת המסבנה. מפעל ליצור סבון שפעל בשלהי התקופה העותומנית ובראשית ימי המנדט. את הסבון יצרו מתמיסה שהכילה שמן זית מאיכות ירודה. בתוך דוד מתכת בישלו תמיסת שמן זית מעורב בבורית, המים שהיו בשמן התנדפו והנוזל שבדוד התמצק לעיסה. את העיסה, החומר המוצק – הסבון, חתכו בחוט ליחידות ובמכת פטיש הטביעו על כל יחידה את סמל המפעל. בית הבד המזרחי נחשב למפעל מתקדם מסוגו, תודות למיכון ולמינוע שאפשרו לקלוט כמויות גדולות של חומר גלם ולעבדן בזמן קצר יחסית. מפעל הסבון פעל רק מספר מצומצם של שנים, עד שהבניין נפגע מרעידת אדמה בשנת 1927.
8. בית כנסת אביר יעקב
לשמיעה לחץ כאן
בית הכנסת אביר יעקב היה בית הכנסת הראשון שהוקם בלוד עם אכלוסה בידי עולים יהודים מארבע קצוות תבל לאחר שחרורה במלחמת העצמאות. בית הכנסת נוסד על ידי עולים מצפון אפריקה שקראו למקום על שם רבי יעקב אבוחצירא. במשך תקופה התפלל במקום נכדו, רבי ישראל אבוחצירא, "הבבא סאלי". בשנים האחרונות שופץ בית הכנסת והוא זוכה לעדנה מחודשת ומתפללים חדשים הבאים בשעריו.
9. בית הכנסת דוסא
לשמיעה לחץ כאן
בית הכנסת דוסא הוקם על ידי ג'נאח דוסא, שעלה מתוניס בשנות השישים. שימש כבית כנסת מרכזי למתפללים בשכונות הסמוכות מכל העדות. עם השנים האוכלוסייה היהודית עזבה את השכונה ובית הכנסת ננטש ואף נהרס ונשרף. בשנת 2014 שופץ בית הכנסת ע"י תלמידי המכינה הקדם צבאית בלוד. וגרעין משפחות משכונות סמוכות החל לשוב ולהפעילו. בבית הכנסת תוכלו לראות שרידים ישנים שנמצאו מבית הכנסת שנשרף, ויטרינה ובה תשמישי קדושה שנהרסו, וכתובת השלט הישן ששוחזר – שויתי ה' לנגדי תמיד.